מאת : מוניק חסון אלעזר, R.Na, ClH
המאמר נכתב עבור "קול הצמחים", ביטאון העמותה הישראלית לצמחי מרפא, והתפרסם בגיליון מס' 13, יולי 2010.
אפיון המחלה
דלקת שדרה מקשחת (ankylosing spondylitis) היא דלקת כרונית הפוגעת בחוליות עמוד השדרה ובמפרקים הגדולים (מפרקי הירכיים, הברכיים והכתפיים, או בגידי כפות הרגליים).
ביוונית: spondylos = חוליה, ankylosis = כפוף, עקום.
האזור הראשון שנפגע הוא מפרק העצה והכסל (sacro-iliac joint), ולרוב הדלקת ממשיכה ועולה בהדרגה לכיוון חוליות הגב. הדלקת מופיעה באנטזיס (enthesis) – המפגש בין רקמת חיבור, רצועות וגידים לבין העצם.
הסימנים הטיפוסיים של המחלה הם כאבים חזקים בגב התחתון, שמופיעים במנוחה, בעיקר בשעות הלילה, ומלוּווים בנוקשות של המפרק בבוקר.
עם הזמן פוחתת התנועתיות של עמוד השדרה בגלל היווצרות חיבור בין החוליות, וללא טיפול יכול להיווצר חיבור בין החוליות והקשחה של עמוד השדרה.
לרוב קיימות התפרצויות לסירוגין של הדלקת, עם כאבים חזקים ותקופות של הפוגה. חומרת המחלה שונה מאוד מאדם לאדם.
בנוסף לפגיעה במערכת השלד הדלקת עלולה להופיע באיברים אחרים בגוף:
בעור – דלקת מפרקים פסוריאטית
בעיניים – דלקת עיניים (uveitis)
במעיים – מחלות דלקתיות, כאבים ושלשולים
ופגיעות נדירות יותר:
בלב, בריאות ובאזור הגניטלי.
לפי האיגוד הישראלי לראומטולוגיה, דלקת חוליות מקשחת היא מחלה שפוגעת ב-0.5% מן האוכלוסיה ומהווה כ-5% מכלל כאבי הגב הכרוניים.
המחלה פוגעת באוכלוסיה צעירה, לרוב בגילאי 35-20, בשכיחות גבוהה יותר בגברים. בנשים הביטוי הקליני קל יותר, ואולי משום כך הן פחות מאובחנות.
עד כה לא נמצאה סיבת המחלה, אך אצל רוב החולים נמצא סמן גנטי, HLA B27 (human leukocyte antigen).
האבחון נעשה על ידי ריאומטולוג לפי התסמינים, שקיעת הדם וצילום רנטגן של עמוד השדרה והמפרקים.
הטיפול הרפואי המקובל
הטיפולים מכוונים למניעת התפתחות המחלה ולטיפול בתסמינים. פעילות גופנית ופיזיותרפיה הם חלק חשוב בטיפול. הם מחזקים את שרירי הגב, שומרים על גמישות המפרקים, שומרים על טווח התנועה ועל היציבה.
מטרת הטיפול התרופתי היא להפחית כאב ודלקת, ולמנוע עיוות של עמוד השדרה.
היום הריאומטולוגים רושמים בעיקר תרופות משככות כאבים ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs), או מזריקים סטרואידים בהזרקה ישירה לתוך המפרק. אם הטיפול לא יעיל דיו, ניתן לחולים טיפול נגד TNF-α (tumor necrosis factor), כגון אינפליקסימאב, המעכב את התהליך הדלקתי ואת הנזק לרקמות.
במקרים נדירים, כשיש לחץ על חוליות עמוד השדרה ונגיעה בעצבים או בחוט השדרה, נשקלת התערבות כירורגית. 2,1
במה הטיפול הצמחי יכול לעזור?
מכיוון שסיבות המחלה לא מוכרות, לא ניתן לטפל בשורש הבעיה אלא רק בתסמינים. לטיפול התרופתי שנזכר לעיל תופעות לוואי לא פשוטות: כאבי ראש, כאבי בטן, דימומים בדרכי העיכול, בחילות, הקאות, סחרחורת, זיהומים ועוד. לכן, מרגע שאובחנה המחלה, כדאי להתחיל בטיפול הצמחי עוד לפני הטיפול התרופתי, בהסכמה עם הרופא המטפל. הטיפול הצמחי יהיה דומה לטיפול במחלות מפרקים אחרות שתסמיניהן דומים, כגון דלקת מפרקים שגרונית (RA).
הצמחים לטיפול במחלות אלה רבים ומגוונים בהתאם לאופי המחלה:
ציפורני השטן (Harpagophytum procumbens – Devil's claw)
ערבה לבנה (Salix alba – White willow)
כורכום ( (Curcuma longa – Tumeric
זנגביל (Zingiber officinalis – Ginger)
בטטת בר (Dioscorea villosa – Wild Yam Roots)
לבונה (Boswellia spp – Olibanum)
קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa – Black cohosh)
זנתוקסיליום (Zanthoxylum americanum – Prickly ash)
ערמונית הסוסים (Aesculus hippocastanum – Horschestnut)
ועוד.
אמנם לא מצאתי מחקרים שבדקו השפעה של צמחי מרפא על דלקת שדרה מקשחת, אך בגלל אופי המחלה אוכל להסתמך על מחקרים שנעשו על מחלות שלד ומפרקים עם תסמינים זהים של כאבים ודלקות.
מספר צמחים ידועים בפעילותם כמשככי כאבים (analgesic) וכנוגדי דלקת (anti-inflammatory) גם יחד. אתרכז בשניים מהם: ציפורני השטן וערבה לבנה.
ציפורני השטן
(Harpagophytum procumbens)
שם אנגלי: Devil's claw
צמח ממשפחת השומשומים, גדל באזור המדבר של דרום אפריקה. ילידי אפריקה השתמשו בצמח במשך אלפי שנים לטיפול במגוון בעיות, בעיקר לכאבי מפרקים ולבעיות של מערכת העיכול, וכמשחה לכוויות ופצעים בעור.
החומרים הפעילים העיקרים שמרוכזים בשורש הם גליקוזידים אירידואידים – iridoid glycosides (הרפגוזיד – harpagoside), שנמצאו יעילים כנוגדי דלקת, נוגדי שיגרון חזקים ומשככי כאבים.
מחקרים רבים הראו את יעילות ציפורני השטן בהפחתת כאבי גב תחתון וכאבי מפרקים אחרים.5,4,3 אחד המחקרים הראה שהצמח יעיל להפחתת כאב באותה מידה כמו משפחת ה-rofecoxib (Viox).6 (וויוקס הוצא משימוש ב-2004, לאחר שנמצא כי בשימוש ארוך טווח הוא מגביר סיכון להתקף לב ולשבץ מוחי).
מחקר אחר הראה את יעילות הצמח בהפחתת כאבים הנובעים מדלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis).7 מחקר נוסף נעשה באוסטרליה על 114 מטופלים שסבלו מכאבי גב תחתון, כאבי ברכיים וירך. במשך שנה הם קיבלו תרופה בשם Doloteffin, שהכילה 60 מ"ג הרפגוזידים. נרשמו תוצאות של הטבה בכ-75% מהמטופלים, ללא תופעות לוואי.8
התוויות נגד: הצמח אסור לשימוש לנשים בהיריון ולסובלים מכיב פפטי. במקרה של אבנים בכיס המרה, יש לנקוט זהירות בשימוש.
מינון: בכמוסה: בין 600 ל-1200 מ"ג ליום עם הארוחה.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
ערבה לבנה (Salix alba)
שם אנגלי: White Willow
העץ נפוץ באסיה, באירופה, בצפון אמריקה ובאפריקה.
קליפת עץ הערבה הלבנה ידועה זה אלפי שנים בכל העולם נגד כאבי מפרקים ולהפחתת חום. במאה ה-1, דיוסקורידס (Dioscorides) המליץ להשתמש בעלי ערבה מעוכים, מעורבבים עם פלפל שחור ומושרים ביין, להפחתת כאבי גב תחתון.9
בקליפת העץ נמצא המרכיב העיקרי: גליקוזידים פנוליים (phenolic glycosides) – סאליצין (salicin). הסאליצין, שהופך בגוף לחומצה סליצילית (salicylic acid), בודד לראשונה בשנת 1828 על ידי רוקח צרפתי. בהמשך נתגלה שחומצה סליצילית משככת כאב ומורידה חום. הערבה מכילה גם פלבונואידים נוגדי דלקת, המשלימים את פעילות הסאליצין. בסוף המאה ה-19, הכימאי הגרמני הופמן הצליח לסנתז חומצה אצטיל סליצילית תוך שימוש בפרחי פיליפנדולה (Meadowsweet – (Spiraea ulmaria, וזה מקור שמו של האספירין (Aspirin). מאז נשכחה קליפת הערבה, שהייתה בשימוש כל כך הרבה שנים והוחלפה באספירין. האספירין משפיע מהר יותר, אך יש לו תופעות לוואי לא רצויות שאינן קיימות בצמח – דימומים וגירוי של דפנות הקיבה.10
בטכניון שבחיפה נעשה מחקר על 210 מטופלים שסבלו מכאבי גב תחתון. לאחר 4 שבועות, 39% מהמטופלים שקיבלו 240 מיליגרם סאליצין שהופק מערבה לבנה לא הרגישו שום כאב, יחסית ל-6% בקבוצת הפלצבו.11
במחקר נוסף נמצא, שנטילת 240 מ"ג סאליצין שהופק מערבה לבנה הפחית כאבים באותה מידה כמו התרופה נגד שיגרון rofecoxib (Vioxx), הניתנת בדרך כלל.12
לפי מחקר אחר, תמצית ערבה יעילה באותה מידה כמו תרופות נוגדות דלקת אצל אנשים הסובלים מכאבי ברכיים (gonarthrosis) וכאבים במפרק הירך (coxarthrosis). החוקרים ציינו כי לערבה פעילות יותר איטית, ופחות תופעות לוואי, בהשוואה לטיפול התרופתי הקונוונציונלי.13
נשים בהיריון, אנשים בעלי אלרגיה לסליצילאטים ואנשים שנוטלים תרופות מדללות דם צריכים להתייעץ עם מטפל מקצועי.
מינון : בטינקטורה 50-20 מ"ל לשבוע.
כחלק מפורמולה – 30%-20%.
שימוש חיצוני
בנוסף לנטילה פנימית של צמחי המרפא המצוינים מעלה, ברצוני להפנות את תשומת הלב לחשיבות הטיפול החיצוני באמצעות עיסוי, הן מבחינת המגע עצמו והן מבחינת ההשפעה החשובה של השמנים האתריים על הכאב ועל התהליך הדלקתי. מספר שמנים אתריים מומלצים למצבים אלה:
גאולטריה (Wintergreen – Gaultheria procumbens)
עלי דפנה (Laurus nobilis– Bay laurel)
אכילאה אלף העלה ) Achillea millefolium – Yarrow)
קמומיל רומאי ( Chamaemelum nobile– Roman chamomile)
בת קורנית (- Thyme Thymus vulgaris)
הליקריסיום (Helichrysum italicum )
עלי קינמון (Cinnamonum zeylanicum – Cinnamon leaf )
פלפלת הגינה (Capsicum frutescens – Cayenne)
לוטם (Cistus ladaniferus – Gum rockrose)
ועוד.
השימוש בשמנים אתריים הנ"ל נעשה אך ורק על בסיס שמן נשא ובליווי מטפל מקצועי.
שמן נשא נבחר לפי מצב העור של המטופל. שמן שומשום הוא קלאסי, כי הוא מתאים לטיפול בכל סוגי העור – אדום, מגורה או יבש – וכן משמש לטיפול בכאבי מפרקים ושרירים.
אדון בשני שמנים, שחשובים בשימוש חיצוני:
גאולטריה
(Gaultheria procumbens)
שם אנגלי: Wintergreen
צמח זה, ממשפחת האברשיים (Ericaceae), גדל בצפון אמריקה ושימש את האינדיאנים לטיפול בכאבים ולהורדת חום. השמן האתרי שמופק מהעלים מכיל בעיקר methyl salicylate (99%(, חומר נוגד דלקת חזק ביותר ונוגד עוויתות. הצמח בשימוש נגד כל סוגי השיגרון, דלקת מפרקים (arthritis), דלקת מפרקים שגרונית rheumatoid arthritis)), בעיות שרירים ועוד.
השימוש בשמן האתרי הוא חיצוני וחובה לדלל אותו בשמן נשא (15%-10%).15,14
שמן גאולטריה אסור לשימוש בנשים בהיריון ובילדים מתחת לגיל שש.
ער אציל (עלי דפנה)
(Laurus nobilis)
שם אנגלי: Bay laurel
עלי הדפנה מוכרים כתבלין במטבח הים תיכוני, אך השימוש בשמן האתרי מוכר פחות. העלים מכילים עד 3% שמן אתרי ובהם מרכיבים פעילים נוספים רבים: טרפנים (terpenes), פנולים (phenols) וכמות גדולה (35-45%) של 1,8-צינאול (cineol-1,8).
שמן אתרי של עלי דפנה בשימוש חיצוני מומלץ בעיקר לטיפול בבעיות מפרקים. הוא משכך כאבים (analgesic) ומרגיע כאבים הנובעים מדלקות מפרקים ומכאבי שרירים.
חובה לדלל את השמן האתרי בשמן נשא (5%-2%).17,16
השמן לא מומלץ לשימוש בשליש הראשון של ההיריון.
דוגמה לפורמולה לשימוש חיצוני נגד כאבים שגרוניים:
10 טיפות שמן אתרי גאולטריה
10 טיפות שמן אתרי רוזמרין
5 טיפות שמן אתרי עלי דפנה
15 מ"ל שמן קלופילום ( Kamani- Calophyllum inophyllum)
(או 15 מ"ל שמן היפריקום)
למרוח מספר פעמים ביום על האזור הכואב והדלקתי.
שמן אתרי רוזמרין – מזרים דם ומרפה שרירים.
שמן קלופילום – מיוחד למצבים של נזקי עור כגון אודם, פסוריאזיס, אקזמה, גירודים וכו'.
שמן היפריקום – מחזק את ההשפעה הנוגדת דלקת ומשכך כאבים.
כיווני טיפול אחרים
יש לזכור שבמקביל לטיפול הצמחי, יש חשיבות רבה לתזונה נוגדת דלקת, לאיזון המשקל, לתנועה, להפחתת מתחים ול… צחוק. בסִפרו 'אנטומיה של מחלה' שנכתב בשנות ה-70, נורמן קוזינס (Norman Cousins) מספר על הדרך שבה הצליח להתגבר על מחלת דלקת שדרה מקשחת: לאחר שעזב את בית החולים ללא שיפור במצבו, הוא צפה בסרטים קומיים והבין את השפעת הצחוק על בריאותו. בעזרת צחוק וכמויות גדולות של ויטמין C, הוא הצליח להבריא לחלוטין. בבסיס חשיבתו היה הרעיון, שאם כעס, תסכול ורוב הרגשות השליליים משפיעים לרעה על הגוף ועל הבריאות, הרי אפשר לצפות שצחוק ורגשות חיוביים ישפיעו לטובה.
מקורות:
1. מרק (2002), המדריך הרפואי השלם, כנרת זמורה ביתן, ישראל, עמ' 243
2. Société Française de Rhumatologie SFR http://www.rhumatologie.asso.fr
3. Chrubasik S, Junck H, et al. Effectiveness of Harpagophytum extract WS 1531 in the treatment of exacerbation of low back pain: a randomized, placebo-controlled, double-blind study.Eur J Anaesthesiol 1999 Feb;16(2):118-29.
4. Laudahn D, Walper A. Efficacy and tolerance of Harpagophytum extract LI 174 in patients with chronic non-radicular back pain. Phytother Res 2001 Nov;15(7):621-4. 3
5. Chrubasik S, Thanner J, et al. Comparison of outcome measures during treatment with the proprietary Harpagophytum extract doloteffin in patients with pain in the lower back' knee or hip. Phytomedicine 2002 Apr;9(3):181-94. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=12046857&dopt=Abstract
6. Chrubasik S, Model A, et al. A randomized double-blind pilot study comparing Doloteffin and Vioxx in the treatment of low back pain.Rheumatology (Oxford) 2003 Jan;42(1):141-8
7. Arthritis Research Campaign. Complementary and alternative medicines for the treatment of rheumatoid arthritis, osteoarthritis and fibromyalgia; Devil’s claw, page 33, 2008.
8. Chrubasik S, Patient-perceived benefit during one year of treatment with Doloteffin Phytomedicine, 2007 May 21
9. Encyclopédie des plantes médicinales, Larousse 1997,(p128)
10. Passeportsante.net saule blanc
11. Chrubasik S, Eisenberg E, et al. Treatment of low back pain exacerbations with willow bark extract: a randomized double-blind study. Am J Med 2000 Jul;109(1):9-14.
12. Chrubasik S, Kunzel O, et al. Treatment of low back pain with a herbal or synthetic anti-rheumatic: a randomized controlled study. Willow bark extract for low back pain. Rheumatology (Oxford). 2001 Dec;40(12):1388-93
13. Beer AM, Wegener T. Willow bark extract (Salicis cortex) for gonarthrosis and coxarthrosis – Results of a cohort study with a control group. Phytomedicine. 2008 Sep 22.
14. Dr Jean-Pierre Willem, Les huiles essentielles, médecine d'avenir. Edition du Dauphin,2002,(pp.142-143)
15. P. Franchomme et Dr.D.Penoel. L'aromathérapie exactement. Edition Jollois, 2001, (p.383)
16. Encyclopédie des plantes médicinales, Larousse 1997, p 224-225
17. P. Franchomme et Dr.D.Penoel. L'aromathérapie exactement. Edition Jollois, 2001, (pp.390-391)
